טופ נייל שווק בע"מ נ' אזולאי

החלטה

1. כנגד הנתבעת הוגשה בקשה לביצוע שטר.

בבקשה פורטו חמישה שיקים שנמשכו על ידי הנתבעת לפקודת התובעת. מועד פרעון השיקים היה ביום 29.4.11, 29.5.11, 29.6.11, 29.7.11 ו- 29.8.11.

2. התובעת מפעילה בית עסק לטיפולי קוסמטיקה. הנתבעת העמידה בעסקה של הנתבעת עמדת מכירה של מוצרי קוסמטיקה מטעם חב' כרסיטינה אותם משווקת התובעת.

3.ביום 17.2.11 הודיעה התובעת לנתבעת כי לאור העובדה כי הנתבעת רכשה ממנה סחורה בסכום של 6,000 ₪ הרי שבמידה ומכירת מוצרים אלה לא תצלח, אזי תיטול מהנתבעת את הסחורה במידה ולא ניזוקה ובתמורה תזכה אותה בשווי מוצרים אלה. עוד ציינה התובעת כי שיקים שטרם נפרעו יוחזרו לה.

4.לטענת הנתבעת, הוסכם בין הצדדים כי לאחר שהנתבעת מסרה בידיהם שיקים מראש, הרי שהתובעת תהא זכאית להגישם לפרעון רק במידה ויתבצעו מכירות של אותם מוצרים.

לגירסת הנתבעת, התובעת הפרה את ההסכם ביניהם בכך שהפקידה את השיק הראשון ללא אישור ולפיכך היא נתנה הוראת ביטול. לאור התנהלות נציגי התובעת, היא החליטה כעבור חודש-חודשיים לסגור את עמדת מוצרי התובעת וארזה את מוצריהם על מנת שהתובעת תסור לקחתם.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי אספקת הסחורה היתה בתקופה שמיום 17.2.11 ועד ליום 19.5.11, כאשר שווי הסחורה הכולל עמד על סך של 12,470 ₪. ע"ח תמורה בסכום זה היא שילמה לתובעת סך של 3,931 ₪ וכי היתרה הינה אותה שווי סחורה שארזה לטובת התובעת.

גירסת הגנה של הנתבעת נתמכת אף בתצהיר של אביה.

5.מחקירתה הנגדית של הנתבעת עולה כי היחסים העסקיים בין הצדדים נמשכו כמעט שנה. בחקירתה הנגדית חזרה הנתבעת על גירסתה כי התובעת תהא רשאית לפרוע את השיקים רק וככל שיימכרו המוצרים שסיפקה ולגבי סחורה שלא תימכר היא תוחזר. בהמשך חקירתה הודתה הנתבעת כי למעט הסחורה נשוא נספח א' היו רכישות נוספות של מוצרי התובעת בסכום של 6,000 ₪ לפחות.

בהמשך חקירתה הנגדית הודתה הנתבעת כי במקום עסקה עבדה קוסמטיקאית אשר היא זו שטיפלה ברכישת מוצרי התובעת ומכירתם ועם עזיבתה, כ-4-5 חודשים לאחר חודש פברואר, עת פנתה לתובעת וביקשה שתבוא לאסוף את הסחורה שנותרה.

6.לאחר שעיינתי בחומר שבפני ושקלתי את טענו הצדדים באתי לידי מסקנה כי דין ההתנגדות להידחות.

ראשית, נספח א' מדבר במפורש כי על התובעת לפרוע את השיקים ורק ככל שלא תצליח הנתבעת למכור את מוצריה, כולם או בחלקם, הרי שהיא זכאית לקבל זיכוי בשווי הסחורה שלא נמכרה. אך אין ספק כי תנאי לכך הכי התמורה עבור הסחורה לתשלום דהיינו השיקים

שנמסרו ייפרעו כסדרם.

פירוש זה אף מוצא את ביטויו בהתנהלות הנתבעת עצמה אשר פרעה אשיק לאחר שזה חולל בסכום של 1,000 ₪. מכאן, שאין פעולה זו מתיישבת עם טענת הנתבעת כי התובעת לא היתה רשאית להציג את השיקים לפרעון.

עובדה נוספת שמשמיטה את גירסת הנתבעת כי אי מכירת המוצרים לא נבעה מגורמים הנעוצים בתובעת עצמה אלא דווקא בה, דהיינו עזיבתה של הקוסמטיקאית שמכרה את מוצרי התובעת ללקוחותיה.

מעבר לכך, יש לציין כי נספח א' מדבר אל שווי סחורה בסך של 6,000 ₪ בלבד בעוד שבפועל הודתה הנתבעת בחקירתה כי רכשה סחורה נוספת מהתובעת ולסחורה נוספת זו אין כל קשר לנספח א' ולא ניתן להכיל את הוראת נספח א' גם על הסחורה הנוספת שלגביה לא היה כל סיכום בין הצדדים.

7.לאור האמור לעיל, ההתנגדות לביצוע שטר נדחית.

הנתבעת תישא בהוצאות ההליך בסך של 750 ₪.

אני מורה על ביטול עיכוב ההליכים בתיק הוצאה לפועל מס' 03-23083-11-5.